קוד המקור שלנו מוצפן באותיות שמנו, הכרה שלהם בשילוב עם חכמת הרמב״ם מאפשרת לנו להביא את עצמנו להיות הגרסה הטובה ביותר שלנו, וזה אומר הצלחה.
לומדים כיצד להפסיק לחיות את חיינו ביחס לאחרים ומתחילים לחיות על פי הגדרות היצרן שלנו.
מפסיקים להלחם בעצמנו ולהכפיף את כח הרצון תוך מאמץ מתמשך ומתחילים לחיות בהתאם להגדרות שלנו.
כאשר אנו פועלים בהתאם להגדרות היצרן שלנו, ההתפתחות שלנו לא תלויה בכח הרצון שלנו, היא דרך חיים מהנה ומלאת סיפוק מתמשך המוביל לתחושת הגשמה ועוצמה פנימית.
כשאנחנו מחליטים לקרוא לצאצא שלנו בשם אנחנו מחפשים שם שאנחנו מתחברים אליו.
מה הכוונה?
הרי לעולם לא נקרא לילד או לילדה בשם של אדם ששנוא עלינו, נכון? הרי זה מעורר בנו קונוטציות לא טובות וזה הרי לא יעלה על הדעת.
ושמות שאנחנו כן מתחברים אליהם, אנחנו לא ממש שמים לב לסיבה מדוע, נכון זה יכול להיות שם של שיר או פרח שאנחנו אוהבים, וזה מובן למה ובכל זאת הרי שמבחינתנו שם לילד זה לא עניין של מה בכך וזה הרי לעולמים...
מכל מקום השם שאנחנו בוחרים בסופו של דבר זה השם שאנחנו מרגישים איתו הכי טוב, המון פעמים ואולי כמעט בכל המקרים אנחנו מחכים קצת עם ההחלטה עד שנראה את היילוד, אז בדרך כלל אנחנו מחליטים שהשם "מתאים" לילד.
מכירים את העניין הזה שאנשים אומרים לפעמים, האמת השם שלך מאד מתאים לך... די בכך בשביל להראות את החיבור שיש לשם האדם עם עצמו, הבעיות מתחילות כשאין חיבור עם השם וזה קורה לפעמים או מצבים קשים במיוחד שההורים לא הצליחו להחליט ביניהם על שם לילד וכל אחד מהם קורא לו בשם אחר, אדם זה לעולם יהיה אדם מורכב מאד.
עכשיו קבלו הנחת עבודה מעניינת, הרי למדנו שבבואנו לבחון את שמו של האדם נבדוק אם יש אותיות זהות לאדם עם הוריו, אותיות אלו יוגדרו כמשפיעות, הסיבה היא כמובן הקשר עם ההורים, אותיות אלו יצביעו בדרך כלל על תכונות משותפות בין הילד להוריו על פי הבנתו, זה חשוב משום שהאותיות הדומיננטיות/משפיעות של ההורים שונות ממנו.
מבחינת תפישת המציאות של האדם הוא ירגיש הזדהות עם התכונות המשותפות לו ולהוריו על פי האותיות המשותפות.
לדוגמא – חגית בת רוחמה ויואל יכולה למצוא את עצמה במסלול התנגשות עם אמא בכל הנוגע לנהנתנות בחיים, במיוחד אם הח' ברוחמה לא דומיננטית, אבל בכל מקרה זו עשוייה להיות נקודת ממשק רבת משמעות.
הייתרון שלנו כלומדי השיטה הוא לדעת לכוון את הילד בהדגשה לאיזון בתכונה זו במיוחד בשל הקשר בין האותיות, למשל רוחמה תלמד את חגית מגיל צעיר שלכל דבר יש את הזמן שלו, זמן לחגוג וזמן ללמוד וכו' ורוחמה גם תדע שאין טעם לסגור את חגית בבית ולמנוע ממנה חייי חברה פעילים, זה לא יילך.
המון שואלים אותי על ילדים שקשה להם אם כדאי להוסיף אות או לשנות שם וכו' התשובה שלי היא גורפת, לא. למדו את השיטה ותרגלו את התכונות שלכם או של ילדיכם או כל מי שחשוב לכם לעזור לו למצוא איזון, ואזנו את התכונות הדורשות איזון, זה עושה עבודה נהדרת ומרגישים מצויין מאד מהר.
איך מאזנים תכונה, זה במאמר על תורת הרמב"ם.
כולנו יודעים שהכל בידינו וחיינו הם סך הבחירות שעשינו. נכון?
אז זהו שכן אבל זה לא רלוונטי.
תנו לי להסביר, נניח ואומרים לנו שבקצה הצוק מונח האושר שלנו, אבל אנחנו סובלים מגיל צעיר מפחד גבהים, אז איך אני יכול לטפס לראש הצוק?
אני יכול לנסות להתגבר על הפחד ולאלץ את עצמי לטפס על ההר, אבל החוויה שלי תהיה נוראית וסבל מתמשך וגם כשאני אגיע לראש הצוק אני אמשיך לאכוף את רצוני על הפחד שלי, ייתכן ותהייה לי תחושת סיפוק רגעית, אבל אושר לא יהיה לי.
רוב בני האדם לא ינסו בכלל לטפס לראש הצוק, הם יעדיפו להשאר למרגלות הצוק, להתמודד עם הקושי של חייהם, מידי פעם הם יזרקו משפט כמו, יכולתי לטפס על הצוק גם כן, אבל היו לי דברים חשובים יותר לעשות כאן על הקרקע.
מעטים הם אלו שמתעסקים בשאלה הבסיסית, מדוע יש לי בכלל פחד גבהים?, או בצורה טובה יותר, מעטים הם אלו שיאמרו לעצמם, יש לי פחד גבהים, בלי סיבה נראית לעין, עלי לפעול בשביל למגר את הפחד הזה כליל.
פחד, בכלל זה משהו שקיים בנו, בכל אחד, ותפקידו האבולוציוני הוא לרתק אותנו לסביבה בטוחה ככל האפשר, מן מנגנון הישרדות פרימיטיבי שכזה, שאין לו ולמציאות הבטוחה שלנו היום שום קשר, הפחד הוא שריד אבולוציוני מהתקופות הפרה היסטוריות כשהאדם בפרט אבל כל יצור חי בכלל היה חרד לקיומו בכל זמן נתון.
אז פחד, הוא הדבר שעומד בינינו לבין ההצלחה שלנו כאינדווידואלים.
המנגנון הזה התפתח כך שכל חוסר ודאות מתורגם להפרשה של חומר כימי שמשדר לגוף תחושה של פחד, כולנו מכירים אותה.
אמנם השכל שלנו יודע שלפחד בדרך כלל אין אחיזה במציאות, אני תמיד פוחד מדברים שעדיין לא קרו, בהסתמך על היסטוריה שכבר חלפה מזמן ולעולם לא תחזור. וזה כמובן חסר תועלת לחלוטין, משום שאף אחד מאיתנו לא יודע לצפות את העתיד, יש בדיחה מפורסמת שאומרת כך: "אם אתה רוצה להצחיק את הבורא, תתכנן תוכניות".
יאמר מי שיאמר, אבל העובדה שאני פוחד לקפוץ מראש הבניין הוא לא עניין לא רציונלי, ברור לי שאם אקפוץ אז אתרסק... אבל דוגמא זו הרי לא מבטאת פחדים מדברים שאני לא יודע את תוצאותם, אלא מדבר שאני כן יודע את תוצאותיו, ולכן מתבלבל האומר שקורא לכך "פחד מלקפוץ מבניין", כי אני נמנע מלקפוץ מבניין לא כי אני פוחד אלא משום אני מודע לתוצאות ההרסניות של המעשה הזה.
ובכל זאת, אף על פי שאת הדברים הללו מבין כל אדם בעצמו, אנחנו, כולנו, מלאים בפחדים.
לפחד פנים רבות וביטויים מגוונים, קבלו כמה דוגמאות לדבר:
אני מרצה אחרים, כי אני פוחד שלא יאהבו או יעריכו אותי.
אני פאסיבי, כי אני פוחד להכשל.
אני לא מפסיק לפטפט, כי אני פוחד שלא יתייחסו אלי ברצינות.
אני אובססיבי לספורט ובריאות, כי אני פוחד לחלות ולמות.
אני תוקפן כי אני פוחד שלא יעשו את מה שאני רוצה.
ואני יכול להמשיך...
הדוגמאות שנתתי ממחישות בצורה בהירה את העובדה שאנחנו נשלטים על ידי הפחדים שלנו אז קל לראות שהפחדים הם מה שעומדים בינינו לבין ההצלחה שלנו.
כאמור הפחדים הללו מוטמעים בתוכנו מקדמת דנן, וכל אחד ופחדיו הם.
נותרנו אם כן עם שתי שאלות מעניינות, למה יש הבדלים בינינו אם המקור של כולנו לפחד הוא זהה, ומה לעזאזל עושים עם האינפורמציה הזו, ברור לי שאם אני אומר למישהו שמפחד ממשהו, "אתה לא צריך לפחד מכך או מכך" זה משפט עקר, מה פירוש לא צריך? ברור שאף אחד לא צריך ולא רוצה לפחד, אבל מה לעשות שהפחד קיים בי, אני לא יכול לומר לו פשוט לך והוא ילך...
כאן באה שיטת הקוד הקבלי עם פתרון אמיתי ומוכח, השיטה אומרת, זה לא עניין לטפל בכל פחד בנפרד, כי פחד בכללותו הוא תוצאה של חוסר איזון רגשי, הפתרון טמון במציאת האיזון הנפשי של כל אדם, משכך, פחדיו יעלמו מאליהם.
לסיכום, אף אדם לא נולד מאוזן, כל אחד יכול וצריך להביא את עצמו לידי איזון, כי איזון הוא הסוד הגדול ביותר של האנושות, אדם מאוזן הוא אדם מצליח, ובכל קטגוריה שניתן להעלות על הדעת.
אז אם אנחנו מבינים שאף אדם לא נולד מאוזן, והדרך לאזן את עצמנו מוסתרת מאיתנו, איך אנחנו יכולים להאשים את עצמנו בתקלות של חיינו?
אז אם אנחנו מבינים את הכתוב לעיל אנחנו עכשיו גם יכולים להבין מה מהות השוני בין האנשים.
מהות השוני נובעת מן העובדה שעל כל אחד מופעלים כוחות אחרים שמשפיעים עליו, והם המקור לפחדים הספציפיים שלו ולדפוסי ההתנהגות הבאים בעקבותם, הכוחות הללו מוצפנים בשמות שלנו ושמות הורינו.
פשוט.
קוד האותיות זה דרך חיים.
זה דרך משום שזה מסלול ברור ובהיר שמוביל כל אדם להצלחה בכל קטגוריה אפשרית, חברתית, כלכלית, משפחתית, הורית וכל מה שתעלו על הדעת.
יכול אדם לומר שאין קסמים וזה באמת יכול להיות נכון מאד, אבל במקרה הזה מדובר בחשיפה של סוד מוצפן, הוא מוצפן משום שניתן לעשות בו שימושים לא ראויים, השימוש הראוי או הלא ראוי אינו קשור בקסמים אלא ביכולת שנובעת מהכרת הכוחות הפועלים בעולמנו ויוצרים את המציאות כפי שהיא.
היכולת המדוברת היא הגעה לאיזון נפשי.
איזון נפשי או תודעתי, כך מסתבר, הוא המפתח להצלחה. מה נפקא מינה? ישאל השואל, והתשובה לצער העולם כולו היא פשוטה לחלוטין: רובנו כלל לא מאוזנים, ובשל כך אין אנו מסוגלים להבחין בכלל שחוסר האיזון שלנו הוא זה שאחראי להצלחה האישית שלנו, בכל תחום ובכל עניין. סך ההצלחות שלנו בעיני הוא מדד האושר האנושי.
מה הוא איזון נפשי? כשהרוצה והצריך נפגשים.
אני רוצה לאכול המון ירקות וזה מעולה כי אני צריך לאכול המון ירקות.
אני רוצה לעשן סיגריה וזה רע, כי אני לא צריך לעשן סיגריה.
וכך על זו הדרך.
זה נכון גם ברמה הרגשית, העסקית החברית, עם הורינו ועם ילדינו ובכלל בכל נקודת תקשורת שלי עם הסביבה.
ישנם דברים שקלים לי וקשים לאחר והפוך, לי מאד קשה להפסיק לעשן אבל חבר שלי זרק את החפיסה בלי למצמץ ולא חזר מאז, קל לי ומהנה מאד לעשות הליכות ארוכות לחברה שלי זה סיוט עלי אדמות, יש אדם שמוצא שלווה בלשבת ולהתבונן בטבע ויש אדם במדיטציה, כל אדם פועל אחרת מתוקף בחירתו החופשית בהתאם לרצונותיו, אומר על זה הרמב"ם הכל מולד.
לפי הרמב"ם אדם נולד עם רצונותיו ותפקיד האדם בחייו זה להביא אותם לידי איזון, הבעיה בשיטתו של הרב היא שהוא קובע בעצמו שאם ניתן להגדיר רצונות כמידות אזי אין שיעור למידות, שפירושו של דבר שהאדם נדרש לאזן אין ספור מידות וזו כנראה משימה בלתי אפשרית.
כאן נכנסת הקבלה לתמונה וחושפת טפח נוסף בפאזל הקיומי הזה, יש קוד אישי לכל אדם, והוא מוצפן בשמו, הכרת הקוד יכולה להביא את האדם להתמקד במידות הטעונות כיוון וטיוב, ורק בהן, כך בקלות, יכול כל מי שרוצה להביא את עצמו לשלב הראשון והחשוב ביותר והוא הכרה בכוחות חיצוניים בעולמנו שמשפיעים עלינו באופן אישי.
שלב ראשון זה, מאפשר לכל אדם להוריד את מחיצת ההסתרה הראשונה שמונעת ממנו לראות את המציאות באור הנכון, אז יכול להחליט כל אדם מה הוא עושה עם כל העושר הזה, אם ממשיך ללמוד ולהעמיק ולהשלים את יעודו עלי אדמות להביא את עצמו על יכולותיו עד לשמיים... או שמסתפק בחיי אושר שלווים תחת גפנו ותאנתו.
כשאנחנו מחליטים לקרוא לצאצא שלנו בשם אנחנו מחפשים שם שאנחנו מתחברים אליו.
מה הכוונה?
הרי לעולם לא נקרא לילד או לילדה בשם של אדם ששנוא עלינו, נכון? הרי זה מעורר בנו קונוטציות לא טובות וזה הרי לא יעלה על הדעת.
ושמות שאנחנו כן מתחברים אליהם, אנחנו לא ממש שמים לב לסיבה מדוע, נכון זה יכול להיות שם של שיר או פרח שאנחנו אוהבים, וזה מובן למה ובכל זאת הרי שמבחינתנו שם לילד זה לא עניין של מה בכך וזה הרי לעולמים...
מכל מקום השם שאנחנו בוחרים בסופו של דבר זה השם שאנחנו מרגישים איתו הכי טוב, המון פעמים ואולי כמעט בכל המקרים אנחנו מחכים קצת עם ההחלטה עד שנראה את היילוד, אז בדרך כלל אנחנו מחליטים שהשם "מתאים" לילד.
מכירים את העניין הזה שאנשים אומרים לפעמים, האמת השם שלך מאד מתאים לך... די בכך בשביל להראות את החיבור שיש לשם האדם עם עצמו, הבעיות מתחילות כשאין חיבור עם השם וזה קורה לפעמים או מצבים קשים במיוחד שההורים לא הצליחו להחליט ביניהם על שם לילד וכל אחד מהם קורא לו בשם אחר, אדם זה לעולם יהיה אדם מורכב מאד.
עכשיו קבלו הנחת עבודה מעניינת, הרי למדנו שבבואנו לבחון את שמו של האדם נבדוק אם יש אותיות זהות לאדם עם הוריו, אותיות אלו יוגדרו כמשפיעות, הסיבה היא כמובן הקשר עם ההורים, אותיות אלו יצביעו בדרך כלל על תכונות משותפות בין הילד להוריו על פי הבנתו, זה חשוב משום שהאותיות הדומיננטיות/משפיעות של ההורים שונות ממנו.
מבחינת תפישת המציאות של האדם הוא ירגיש הזדהות עם התכונות המשותפות לו ולהוריו על פי האותיות המשותפות.
לדוגמא – חגית בת רוחמה ויואל יכולה למצוא את עצמה במסלול התנגשות עם אמא בכל הנוגע לנהנתנות בחיים, במיוחד אם הח' ברוחמה לא דומיננטית, אבל בכל מקרה זו עשוייה להיות נקודת ממשק רבת משמעות.
הייתרון שלנו כלומדי השיטה הוא לדעת לכוון את הילד בהדגשה לאיזון בתכונה זו במיוחד בשל הקשר בין האותיות, למשל רוחמה תלמד את חגית מגיל צעיר שלכל דבר יש את הזמן שלו, זמן לחגוג וזמן ללמוד וכו' ורוחמה גם תדע שאין טעם לסגור את חגית בבית ולמנוע ממנה חייי חברה פעילים, זה לא יילך.
המון שואלים אותי על ילדים שקשה להם אם כדאי להוסיף אות או לשנות שם וכו' התשובה שלי היא גורפת, לא. למדו את השיטה ותרגלו את התכונות שלכם או של ילדיכם או כל מי שחשוב לכם לעזור לו למצוא איזון, ואזנו את התכונות הדורשות איזון, זה עושה עבודה נהדרת ומרגישים מצויין מאד מהר.
איך מאזנים תכונה, זה במאמר על תורת הרמב"ם.
כולנו יודעים שהכל בידינו וחיינו הם סך הבחירות שעשינו. נכון?
אז זהו שכן אבל זה לא רלוונטי.
תנו לי להסביר, נניח ואומרים לנו שבקצה הצוק מונח האושר שלנו, אבל אנחנו סובלים מגיל צעיר מפחד גבהים, אז איך אני יכול לטפס לראש הצוק?
אני יכול לנסות להתגבר על הפחד ולאלץ את עצמי לטפס על ההר, אבל החוויה שלי תהיה נוראית וסבל מתמשך וגם כשאני אגיע לראש הצוק אני אמשיך לאכוף את רצוני על הפחד שלי, ייתכן ותהייה לי תחושת סיפוק רגעית, אבל אושר לא יהיה לי.
רוב בני האדם לא ינסו בכלל לטפס לראש הצוק, הם יעדיפו להשאר למרגלות הצוק, להתמודד עם הקושי של חייהם, מידי פעם הם יזרקו משפט כמו, יכולתי לטפס על הצוק גם כן, אבל היו לי דברים חשובים יותר לעשות כאן על הקרקע.
מעטים הם אלו שמתעסקים בשאלה הבסיסית, מדוע יש לי בכלל פחד גבהים?, או בצורה טובה יותר, מעטים הם אלו שיאמרו לעצמם, יש לי פחד גבהים, בלי סיבה נראית לעין, עלי לפעול בשביל למגר את הפחד הזה כליל.
פחד, בכלל זה משהו שקיים בנו, בכל אחד, ותפקידו האבולוציוני הוא לרתק אותנו לסביבה בטוחה ככל האפשר, מן מנגנון הישרדות פרימיטיבי שכזה, שאין לו ולמציאות הבטוחה שלנו היום שום קשר, הפחד הוא שריד אבולוציוני מהתקופות הפרה היסטוריות כשהאדם בפרט אבל כל יצור חי בכלל היה חרד לקיומו בכל זמן נתון.
אז פחד, הוא הדבר שעומד בינינו לבין ההצלחה שלנו כאינדווידואלים.
המנגנון הזה התפתח כך שכל חוסר ודאות מתורגם להפרשה של חומר כימי שמשדר לגוף תחושה של פחד, כולנו מכירים אותה.
אמנם השכל שלנו יודע שלפחד בדרך כלל אין אחיזה במציאות, אני תמיד פוחד מדברים שעדיין לא קרו, בהסתמך על היסטוריה שכבר חלפה מזמן ולעולם לא תחזור. וזה כמובן חסר תועלת לחלוטין, משום שאף אחד מאיתנו לא יודע לצפות את העתיד, יש בדיחה מפורסמת שאומרת כך: "אם אתה רוצה להצחיק את הבורא, תתכנן תוכניות".
יאמר מי שיאמר, אבל העובדה שאני פוחד לקפוץ מראש הבניין הוא לא עניין לא רציונלי, ברור לי שאם אקפוץ אז אתרסק... אבל דוגמא זו הרי לא מבטאת פחדים מדברים שאני לא יודע את תוצאותם, אלא מדבר שאני כן יודע את תוצאותיו, ולכן מתבלבל האומר שקורא לכך "פחד מלקפוץ מבניין", כי אני נמנע מלקפוץ מבניין לא כי אני פוחד אלא משום אני מודע לתוצאות ההרסניות של המעשה הזה.
ובכל זאת, אף על פי שאת הדברים הללו מבין כל אדם בעצמו, אנחנו, כולנו, מלאים בפחדים.
לפחד פנים רבות וביטויים מגוונים, קבלו כמה דוגמאות לדבר:
אני מרצה אחרים, כי אני פוחד שלא יאהבו או יעריכו אותי.
אני פאסיבי, כי אני פוחד להכשל.
אני לא מפסיק לפטפט, כי אני פוחד שלא יתייחסו אלי ברצינות.
אני אובססיבי לספורט ובריאות, כי אני פוחד לחלות ולמות.
אני תוקפן כי אני פוחד שלא יעשו את מה שאני רוצה.
ואני יכול להמשיך...
הדוגמאות שנתתי ממחישות בצורה בהירה את העובדה שאנחנו נשלטים על ידי הפחדים שלנו אז קל לראות שהפחדים הם מה שעומדים בינינו לבין ההצלחה שלנו.
כאמור הפחדים הללו מוטמעים בתוכנו מקדמת דנן, וכל אחד ופחדיו הם.
נותרנו אם כן עם שתי שאלות מעניינות, למה יש הבדלים בינינו אם המקור של כולנו לפחד הוא זהה, ומה לעזאזל עושים עם האינפורמציה הזו, ברור לי שאם אני אומר למישהו שמפחד ממשהו, "אתה לא צריך לפחד מכך או מכך" זה משפט עקר, מה פירוש לא צריך? ברור שאף אחד לא צריך ולא רוצה לפחד, אבל מה לעשות שהפחד קיים בי, אני לא יכול לומר לו פשוט לך והוא ילך...
כאן באה שיטת הקוד הקבלי עם פתרון אמיתי ומוכח, השיטה אומרת, זה לא עניין לטפל בכל פחד בנפרד, כי פחד בכללותו הוא תוצאה של חוסר איזון רגשי, הפתרון טמון במציאת האיזון הנפשי של כל אדם, משכך, פחדיו יעלמו מאליהם.
לסיכום, אף אדם לא נולד מאוזן, כל אחד יכול וצריך להביא את עצמו לידי איזון, כי איזון הוא הסוד הגדול ביותר של האנושות, אדם מאוזן הוא אדם מצליח, ובכל קטגוריה שניתן להעלות על הדעת.
אז אם אנחנו מבינים שאף אדם לא נולד מאוזן, והדרך לאזן את עצמנו מוסתרת מאיתנו, איך אנחנו יכולים להאשים את עצמנו בתקלות של חיינו?
אז אם אנחנו מבינים את הכתוב לעיל אנחנו עכשיו גם יכולים להבין מה מהות השוני בין האנשים.
מהות השוני נובעת מן העובדה שעל כל אחד מופעלים כוחות אחרים שמשפיעים עליו, והם המקור לפחדים הספציפיים שלו ולדפוסי ההתנהגות הבאים בעקבותם, הכוחות הללו מוצפנים בשמות שלנו ושמות הורינו.
פשוט.
קוד האותיות זה דרך חיים.
זה דרך משום שזה מסלול ברור ובהיר שמוביל כל אדם להצלחה בכל קטגוריה אפשרית, חברתית, כלכלית, משפחתית, הורית וכל מה שתעלו על הדעת.
יכול אדם לומר שאין קסמים וזה באמת יכול להיות נכון מאד, אבל במקרה הזה מדובר בחשיפה של סוד מוצפן, הוא מוצפן משום שניתן לעשות בו שימושים לא ראויים, השימוש הראוי או הלא ראוי אינו קשור בקסמים אלא ביכולת שנובעת מהכרת הכוחות הפועלים בעולמנו ויוצרים את המציאות כפי שהיא.
היכולת המדוברת היא הגעה לאיזון נפשי.
איזון נפשי או תודעתי, כך מסתבר, הוא המפתח להצלחה. מה נפקא מינה? ישאל השואל, והתשובה לצער העולם כולו היא פשוטה לחלוטין: רובנו כלל לא מאוזנים, ובשל כך אין אנו מסוגלים להבחין בכלל שחוסר האיזון שלנו הוא זה שאחראי להצלחה האישית שלנו, בכל תחום ובכל עניין. סך ההצלחות שלנו בעיני הוא מדד האושר האנושי.
מה הוא איזון נפשי? כשהרוצה והצריך נפגשים.
אני רוצה לאכול המון ירקות וזה מעולה כי אני צריך לאכול המון ירקות.
אני רוצה לעשן סיגריה וזה רע, כי אני לא צריך לעשן סיגריה.
וכך על זו הדרך.
זה נכון גם ברמה הרגשית, העסקית החברית, עם הורינו ועם ילדינו ובכלל בכל נקודת תקשורת שלי עם הסביבה.
ישנם דברים שקלים לי וקשים לאחר והפוך, לי מאד קשה להפסיק לעשן אבל חבר שלי זרק את החפיסה בלי למצמץ ולא חזר מאז, קל לי ומהנה מאד לעשות הליכות ארוכות לחברה שלי זה סיוט עלי אדמות, יש אדם שמוצא שלווה בלשבת ולהתבונן בטבע ויש אדם במדיטציה, כל אדם פועל אחרת מתוקף בחירתו החופשית בהתאם לרצונותיו, אומר על זה הרמב"ם הכל מולד.
לפי הרמב"ם אדם נולד עם רצונותיו ותפקיד האדם בחייו זה להביא אותם לידי איזון, הבעיה בשיטתו של הרב היא שהוא קובע בעצמו שאם ניתן להגדיר רצונות כמידות אזי אין שיעור למידות, שפירושו של דבר שהאדם נדרש לאזן אין ספור מידות וזו כנראה משימה בלתי אפשרית.
כאן נכנסת הקבלה לתמונה וחושפת טפח נוסף בפאזל הקיומי הזה, יש קוד אישי לכל אדם, והוא מוצפן בשמו, הכרת הקוד יכולה להביא את האדם להתמקד במידות הטעונות כיוון וטיוב, ורק בהן, כך בקלות, יכול כל מי שרוצה להביא את עצמו לשלב הראשון והחשוב ביותר והוא הכרה בכוחות חיצוניים בעולמנו שמשפיעים עלינו באופן אישי.
שלב ראשון זה, מאפשר לכל אדם להוריד את מחיצת ההסתרה הראשונה שמונעת ממנו לראות את המציאות באור הנכון, אז יכול להחליט כל אדם מה הוא עושה עם כל העושר הזה, אם ממשיך ללמוד ולהעמיק ולהשלים את יעודו עלי אדמות להביא את עצמו על יכולותיו עד לשמיים... או שמסתפק בחיי אושר שלווים תחת גפנו ותאנתו.
"השיעורים עם אייל פתחו לי עיניים והעניקו לי כלים מעשיים להבנת עצמי לעומק, בזכותך הצלחתי להקים חיים חדשים."
"דרך קוד האותיות שלמדתי אצל אייל מדמוני, הצלחתי להתחבר לייעוד שלי ולחזק את הביטחון הפנימי, .הן ברמה העסקית, אבל במיוחד ברמה האישית
"החוויה עם אייל מדמוני הייתה מרגשת ומעצימה, למדתי איך האותיות משפיעות על החיים שלי באמת וקיבלתי כלי רפואה שמלווים אותי כל החיים."
"השיטה של אייל עזרה לי לשחרר חסימות ולהרגיש איזון פנימי שלא הכרתי קודם דרך חדשה ממש הרים אותי מהתהום אל
ההרצאות שלנו הן חוויה שלעולם לא תשכחו
יש תשובה ממשית לשאלה האם אפשר להגיע לסיפוק והצלחה
התשובה היא כן, צריך רק לראות מה מספרות לנו האותיות
ומה שמפתיע היא - שכל אחד יכול להצליח היום, זה נכון,
השאלה היא האם אתם מבינים איך...
מוזמנים להתאהב,
קורס מטפלים א׳ - 10 מפגשים, יסודות שיטת קוד האותיות.
להיות קואוצ׳ר בשיטת קוד האותיות זה להיות חלק מקהילה
מפגשי תרגול קבועים בדרך כלל בשעה 20:00 מיועד לבוגרי הקורס,
המשתתפים מחליפים חוויות מנתחים שמות במשותף וממשיכים לפתח את יכולות השימוש בשיטת קוד האותיות
המפגשים בהנחיית אייל מדמוני ומתקיימים און ליין
ההרצאות שלנו הן חוויה שלעולם לא תשכחו
יש תשובה ממשית לשאלה האם אפשר להגיע לסיפוק והצלחה
התשובה היא כן, צריך רק לראות מה מספרות לנו האותיות
ומה שמפתיע היא - שכל אחד יכול להצליח היום, זה נכון,
השאלה היא האם אתם מבינים איך...
מוזמנים להתאהב,
קורס מטפלים א׳ - 10 מפגשים, יסודות שיטת קוד האותיות.
להיות קואוצ׳ר בשיטת קוד האותיות זה להיות חלק מקהילה
מפגשי תרגול קבועים בדרך כלל בשעה 20:00 מיועד לבוגרי הקורס,
המשתתפים מחליפים חוויות מנתחים שמות במשותף וממשיכים לפתח את יכולות השימוש בשיטת קוד האותיות
המפגשים בהנחיית אייל מדמוני ומתקיימים און ליין
המדריך הוא הספר של שיטת קוד האותיות והוא כולל הקדמה מאירת עיניים על הקשר בין הקבלה לאותיות העבריות - מתאים גם למי שאין נסיון קודם
